5 ימים נאפולי + חופי אמלפי 🍋

בואו נדבר רגע בכנות. האזור הזה מתוייר מאוד. עמוס עד כדי בחילה. יש בו מיליוני מדרגות, ואת בחיים, אבל בחיים, לא במישור - תמיד עולה או יורדת. מצד שני? יש פה נופים מדהימים, ים, וכבישים מתפתלים שנראים כאילו יצאו ישר מסרטי ג'יימס בונד. וכשאתה חולם על טיול באמלפי קוסט, אתה מדמיין פרארי קבריולט אדומה דוהרת לבד בכביש, מצד אחד ים ומצד שני הרים עד השמיים, עיירות ציוריות עם בניינים צבעוניים שזורים בתוך ההרים, ופסטה. הרבה פסטה. ופיצה. ובכן, זה נכון. כמעט לגמרי. חוץ מכמה דברים קטנים שצריך לדעת, אחרת זה יהיה סיוט של גיהנום (באהבה, כן?).

אז הנה המסלול שלנו + כמה דברים שלמדנו + דברים שהלוואי והיינו יודעים לפני שיצאנו לדרך. קבלו אותו: מסלול נאפולי-אמלפי קוסט, משישי עד רביעי. חגרו חגורות.

בקצרה (לעצלנים, לממהרים ולמי שכבר רעב):

שישי: 20:00 טיסה עם וויז לנאפולי, הגעה ב-23:30.

שבת: יום שוטטות בנאפולי (כולל מסעדת פיצות סודית שגילינו בטעות. כן, בטעות. ככה מגלים את הדברים הכי טובים).

ראשון: נהיגה לאמלפי קוסט. לינה במינורי. ארוחת צהריים מעולה בעיר ושוטטות.

שני: מעבורת לאמלפי ואז לצ'טארה. לינה במינורי. ארוחת ערב מעולה במינורי.

שלישי: נהיגה לנאפולי דרך הים + עצירה בפוסיטנו ליין מול נוף ובסורנטו לארוחת צהריים. הגעה לנאפולי ב-15:00.

רביעי: ב-15:00 טיסה לישראל (ודמעה קטנה בעין).

בהרחבה (לחופרים, למתכננים ולמי שאוהב פרטים - אני איתכם):

✈️ טיסה:

וויז, אהבה שלי לוויז יש אחלה טיסות לנאפולי ביום שישי בערב. מגיעים קצת מאוחר, אבל המחיר? 2400 שקל ל-2 כרטיסים, עם טרולי, עם פריוריטי ועם בחירת מקומות במעבר עם מלא מקום לרגליים. אחלה חברה, תמיד יוצאים בזמן ומגיעים בזמן. כן, קראתם נכון. השדה נמצא ממש קרוב, 15 דקות נסיעה ממרכז העיר - בערך 25 יורו. הזמנו באובר (טיפ: אובר בנאפולי = מוניות).

לינה בנאפולי, 2 לילות: מלון? תלוי את מי שואלים אם אתם רוצים מלון שהוא ממש מלון, עם קבלה, תבחרו רשת מלונות מוכרת או תתרחקו מהמרכז. במרכז, גם כשמזמינים בבוקינג, וגם כשכתוב שיש קבלה, וגם כשזה נראה כמו מלון - זה לרוב יחידות בתוך בניין מגורים. ומה זה אומר? כניסה מאוד מסורבלת עם קוד וכו', מעלית קלסטרופובית בתשלום ושירות בוואטסאפ. חוויה "אותנטית", נקרא לזה. הזמנו 2 לילות - להגעה + לילה נוסף - 800 שקל ללילה, ממש במרכז העיר. אבל על המקום הזה? לא אמליץ לכם. נקודה. שילמנו מראש על ארוחת בוקר, שהתגלתה כוואוצ'רים לקפה וקרואסון בבר מקומי. עדיף לוותר על זה ופשוט ללכת ולנשנש בכל מקום שנתקלים בו בדרך. למה? כי הכול טעים. הכול.

🍕 יום שבת: שוטטות והרבה (הרבה!) אוכל הלכנו לשוק. יש שם מלא מקומות לאכול, אווירה כיפית ומלא איטלקים עושים קניות. אפשר לאכול ולאכול ולאכול (ואז עוד קצת). אכלנו כל מיני מאפים, פריטו מיסטו, שתינו צ'ייסר לימונצ'לו, וטעמנו מוצרלה די באפלו במיני כדורים מתוך כוס פלסטיק תוך כדי הליכה. חוויה. ממש חוויה. זה הכול ברחוב הראשי בשוק, ובכל המקומות האלה אכלו גם מלא איטלקים, אז נראה לי שאיפה שלא תנחתו - יהיה סבבה. ואז פשוט הסתובבנו בעיר. בכל מקום מדרגות (הזהרתי), ומלא כביסה נקייה תלויה לייבוש. נאפולי במיטבה. הפיצרייה הסודית (שלא באמת סודית, אבל ששש...) לקראת הצהריים הגענו לסמטה צפופה להחריד, עם תורים ענקיים לאוכל.

בפיצרייה Antica Pizzeria Di Matteo יש בכניסה תור ענק של מי שרוצה לקנות משהו לדרך. אבל הנה הסוד: בקומה 2 מסתתרת מסעדה מדהימה של מקומיים, שבה אוכלים פיצה נאפוליטנית מעולה ב-6 יורו ופיצה פריטה ב-8 יורו. כן, 6 יורו. לפי התמונות, גם קלינטון אכל כאן פעם. אז אנחנו בחברה טובה. אחרי זה עצרנו באיזה "בר" קפה מקומי, להוריד את האוכל ולשתות קפה כמו איטלקים. כלומר, כמו שצריך. ואז בעוד אחד, להוריד פרנה ברנקה של אחרי הצהריים עם פאי לימון. כי למה לא. בערב אכלנו במסעדה איטלקית קלאסית: Biancomangiare Cucina. סיום ראוי ליום של אכילה רציפה.

יום ראשון: נהיגה לאמלפי קוסט (תפסו את ההגה) הדרך - ותקשיבו טוב, כי זה חשוב: חשוב לדעת! אם אתם נוהגים ביום ראשון, יכול לעצור אתכם שוטר ולתת לכם קנס. לרכבים שכורים מותר לנהוג בכבישי החוף שבין נאפולי לאמלפי אך ורק אם יש לכם צ'ק אין ביום הזה. רשמתם? יופי. השכרת רכב בנאפולי ממש זולה: שילמנו 263 יורו ל-4 ימים כולל הכול. אפילו אמרו לנו לא למלא דלק, כי להם יש תעריף זול יותר. מתי בפעם האחרונה חברת השכרה אמרה לכם משהו כזה? קצת קשה למצוא את השכרת הרכבים בתחנת הרכבת המרכזית של נאפולי. היא נמצאת בצד השמאלי, הרחוק ביותר מהכניסה (כן, הכי רחוק שאפשר). אבל אחרי שמוצאים - זה מהיר וקל. חשוב לקחת את הרכב הכי קטן שאתם יכולים להסתדר איתו, כי הכבישים קטנים וצפופים מאוד. תשכחו מהפרארי, תחשבו קטן.

נסענו לעיירה מינורי, שעה וחצי, דרך הכביש שעל ההר ולא דרך הים. מאוד יפה. דרך הים יותר ארוכה (ועליה עוד נדבר...).

🍋 2 לילות במינורי

מינורי נמצאת במרחק 10 דקות שייט באוטובוס ימי מאמלפי. עיירה מהממת, עדיין לא מפוצצת, נעימה ויפה, עם מסעדות טעימות. הבעיה היחידה? החניה. אין חניה. אין. חייבים לחנות בחניון, ועדיף פשוט להשאיר את האוטו שם. עלה לנו בערך 25 יורו ליום. כל העיר מדרגות (מפתיע, אני יודעת), אבל יש מעבורות לכל מקום. לינה + אוכל במינורי: בית, לימונים ומאמא שכרנו בית איטלקי אמיתי של פעם, עם חצר לימונים ונוף לים ממנה. כן, כמו בסרטים. 1150 שקל ל-2 לילות, עם מאמא שקיבלה אותנו והשאירה לנו לימונצ'לו שהיא מכינה, קפה, קרואסונים לארוחת בוקר ומצרכים להכין במטבח ארוחת ערב. רק חשוב לקחת בחשבון: יש 90 מדרגות למעלה, מהרחוב ועד הכניסה לבית הזה. 90! (ככה לפחות הלימונצ'לו מרגיש מוצדק.) שם המקום: Limoneto degli Angeli אכלנו צהריים במסעדה מעולה בשם Ristorante Pizzeria Giardiniello. שימו לב, היא סגורה ביום שני בערב.

⛴️ יום שני: מעבורות, לימונים ועיירת דייגים עלינו למעבורת ותוך 10 דקות הגענו לאמלפי. יש מעבורת כל חצי שעה בערך, אז אין לחץ.

אמלפי וצ'טארה במעבורת:

1. אמלפי: דחוסה בתיירים. תחנת המעבורות עמוסה בטירוף (והיינו באמצע אוקטובר. אוקטובר!). הרחובות שמובילים מהנמל עמוסים, מתויירים, ממש דחוסים ולא נעימים. כולם מצטלמים עם הגלידה בתוך לימון. כולם. אנחנו עברנו את ההמולה דרך הסמטאות הצדדיות, עד שהגענו למעלה, למוזיאון הנייר. ומשם? קסם. אין אף אחד, והדרך פנויה להמשיך לעלות ולהגיע למסלול הליכה מדהים ביער טבעי מהמם. יש הרבה מסלולים בכל מיני דרגות קושי. אנחנו עשינו אחד של חצי שעה וזה היה מספיק. ירדנו שוב למרכז ההומה, אכלנו פסטה לימונה במלכודת תיירים שהייתה, תופתעו, מאוד טעימה, והלכנו לתפוס מעבורת כדי להמשיך הלאה.

2. צ'טארה: עיירת דייגים מהממת, במרחק חצי שעה במעבורת מאמלפי. יש בה מסעדת חוף, בית קפה על החוף וחוף נחמד ממש ליד תחנת המעבורת. הגענו בשעת סייסטה (15:00), אז הכול היה סגור. הסתובבנו, עלינו וירדנו בסמטאות. מאוד יפה ופשוט, ולא מתוייר כאן. איזה כיף. ירדנו לחוף, ישבנו בבית קפה ושתינו קרמה קפה עם ברוסקטות עם דגים. צפינו בחוף השליו, עם התושבים המקומיים שמנצלים את הסייסטה. מהמם כאן. מומלץ מאוד מאוד. עלינו למעבורת למינורי והגענו אחרי 15 דקות. וארוחת הערב? במסעדה מעולה בשם Bistro Taverna 33. סוגרים יום בסטייל.

יום שלישי: חזרה לנאפולי בכביש הים (לא לבעלי לב חלש)

יוצאים חזרה לנאפולי, נהיגה בכביש הים דרך פוסיטנו-סורנטו, כ-4 שעות נהיגה. זו נסיעה לא קלה. הכבישים צרים מאוד, מתפתלים, ודו סטריים בצורה בלתי נתפסת. צריך לאהוב לנהוג כדי לעבור את החוויה בקלות (זוכרים את הפרארי מההתחלה? אז זהו). מצד שני, בעיניי זו הדרך ההגיונית היחידה להגיע לפוסיטנו, אחת הערים העמוסות ביותר בתיירים שראיתי בחיים.

פוסיטנו: יפה, עמוסה, ותחנו בכניסה! כשמגיעים לעיר, הכי חשוב קודם כל לחנות בחניון בכניסה. אם תיכנסו עם הרכב לרחוב הראשי - תצטערו על זה. מבטיחה. חניה עולה 6-8 יורו לשעה, ושעתיים כאן יספיקו לכם, לדעתי. אפשר ללכת להסתובב קצת בסמטאות היפות שיורדות למטה. הנוף מדהים, אבל הכול תיירים ומלונות. אנחנו נכנסנו למלון 5 כוכבים שנתקלנו בו, עלינו ללאונג' על הגג ושתינו כוס יין מול נוף מדהים. זהו. ככה פשוט. חזרנו לאוטו והמשכנו לנסוע לכיוון סורנטו, אבל לא בלי לעשות סיבוב פקוק, ארוך ומייגע ברחוב הראשי של פוסיטנו, שהוא, אם נאמר זאת בפשטות, סיוט. (כן, בדיוק מה שאמרתי לכם לא לעשות. תלמדו מאיתנו.)

סורנטו: קצר ולעניין עיירה יפהפייה על צוק, עם אנשים נחמדים. ככה לפחות התרשמתי מהביקור הקצר בה, שהיה בעיקרו עצירה לארוחת צהריים מעולה במסעדת Il Ruttino. הגענו לנאפולי, החזרנו את הרכב בתחנת הרכבת הראשית ולקחנו מונית, פשוט משיירת המוניות שעומדת בכניסה לתחנה. הנהג היה מקומי, אדיב ומאוד חברותי. נאפולי, סלחנו לך על הכול.

←→

🛏️ לינה של הלילה האחרון:

הפתעה (טובה!) אחרי מלון הדירות ב-2 הלילות הראשונים בעיר, מאוד רצינו לילה אחרון במלון. ולא הצלחנו. בבוקינג הכול נראה כאילו מדובר במלון, ובכל זאת הגענו... למלון דירות. אבל! על המקום הזה אני מאוד אשמח להמליץ, כי הוא היה מדהים. מרהיב, שירות ברמה הכי גבוהה, יחס מקצועי, חדר ברמה מאוד מאוד גבוהה. שילמנו 800 שקל אחרי 50% הנחה של הזמנה ברגע האחרון. שם המקום, שנמצא ברחוב הקניות הראשי של העיר: MAmalu וזהו. אמלפי, היית עמוסה, מדורגת ומהממת. נתראה בפעם הבאה 🍋